אם יהיה זה רצונך

 

הכהן הגדול של הרוק

המיקסטייפ של שגיא גרם לי לשוב ולהיזכר באחד הקאברים הטובים ביותר שנתקלתי בהם, ושהגורל אפילו הביא לכך שהייתה לי תרומה מסוימת לעצם קיומו. מה אני אגיד, אני רק חובב מוזיקה, מבקר, מאזין אבל לא מנגן. אני לא מוזיקאי מתוסכל. טוב לי ככה. אבל דווקא בגלל זה, אם הצלחתי לתרום איזה רעיון, אני מרגיש מאוד גאה על התרומה.

אחד הפיצ'רים הנפלאים שהסולסיק מספק, הוא האפשרות לדבר עם האנשים שיש להם טעם דומה לשלך. אתה מדפדף למישהו בקבצי השיתוף, מגלה מוזיקה מעולה, ומתחיל לדבר. התוכנה, למי שלא יודע, מלאה במוזיקאים. דויד פרץ  הוא חבר טוב ואיש נפלא. אבל בגלל המרחק של באר שבע מתל אביב והנוחות של הרשת, יוצא שהרבה משיחותינו מתנהלות דרכה. בזכות דויד הכרתי המון מוזיקה טובה.

אחת השיחות שלנו, בשלהי 2004, התחילה ככה –
דויד: "תגיד, איזה שיר של לאונרד כהן הכי מתאים לגבריאל לשיר?"
גבריאל הוא גבריאל בלחסן, גיטריסט אלג'יר וסולן בעל עומק משל עצמו. באותם ימים עבד דויד באינטנסיביות על פרויקט שאפתני שבו הוא הקליט אמנים ישראליים מבצעים בעברית משיריו של לאונרד כהן.

 

אני זוכר את השיחה ההיא, כי באופן כמעט תת מודע שלפתי את השיר שהיה הכי קרוב אלי באותו רגע, 'If it be your will'. זהו שיר שחותם את אחד האלבומים הפחות קלאסיים שלו, "פוזיציות שונות" (84'). הוא קרוב אלי, כי רק כמה חודשים קודם, הוא שימש סלואו בחתונה שלי. יותר מזה, הבחירה שלי בשיר יחסית לא מוכר, נועדה לחמוק ממה שקורה למי שהולך על השירים שתמיד שם. במקרה הזה: "הללויה" ו"סוזאן", למשל. דויד הציע שאני אנסה לתרגם את השיר, כי אין לו תרגום וכי בעוד יומיים גבריאל אמור לבוא לבחור שיר ולהקליט אותו לפרויקט.

 

בלחסן. הפיח רוח חיים. צילום: אבי נתן

אותו ערב הייתה הופעה של אלג'יר. לא היה לי זמן לשבת לעבוד על זה. אבל הרעיון מצא חן בעיני אדוה, אשתי. היא ביקשה את המילים ודף. השארתי בידיה את עטיפת התקליט ההוא, שעל גבו הודפסו את כל הטקסטים והלכתי לצרוח "דבר אלי לפני שיהיה מאוחר" ב'בארבי' העמוס אנשים ועשן.

 

אם יהא זה רצונֶךְ
לא אדבר עוד לעולם
וקולי יידום כמו שכבר נדם
לא אדבר עוד לעולם
אשמע רק לקולך
עד אשר ידברו בשמי
אם יהא זה רצונך

אם יהא זה רצונךְ
שקול יהיה אמת
ממרומי גבעה שבורה
אשיר לך כעת
מזו הגבעה השבורה
יהדהדו כל שבחייך
אם יהא זה רצונךְ
אשירם בפנייך

אם יהא זה רצונךְ
אם ישנה בחירה
הניחי לנהרות להרגיש
הניחי לגבעות לעלוץ
הניחי לרחמייך להישפך
על הלבבות הנשרפים בשאול
אם יהא זה רצונךְ
להיטיב עם כל

ציירי אותנו קרובים
כרכי אותנו בחוזקה
כל ילדיך הם כאן איתנו
במחלצות אורם
במחלצות אורנו
שלבשנו לכבודךְ
תאירי את לילנו
אם יהא זה רצונךְ

 

תרגום: אדוה ברנד

 

אדוה מצאה בשיר הזה את מה שגרם לו להתאים לריקוד של זוג, עשר דקות אחרי שבירת הכוס. שיר אהבה לאונרד כהני קלאסי. מאוד התלהבתי מהתוצאה וכבעל גאה מיהרתי לשלוח את הקובץ במייל לדויד. כמה ימים אחר כך, אחרי שדויד לימד את גבריאל את השיר ונתן לו את התרגום, דויד העביר אלי בסודי סודות את הביצוע שלו. הוא קצת שינה את הטקסט, וככה זה נראה:

 

אם יהא זה רצונךָ
לא אדבר עוד לעולם
וקולי יידום כמו שכבר נדם
לא אדבר עוד לעולם
אשמע רק לקולךָ 
עד אשר תקרא בשמי
אם יהא זה רצונךָ

אם יהא זה רצונךָ 
שקולי יהיה אמת 
ממרומי גבעה
אשיר לךָ כעת 
מגבעה שבורה 
קול שבחיך יהדהד
אם יהא זה רצונךָ 
שלפניך אדבר

מגבעה שבורה 
קול שבחיך יהדהד
אם יהא זה רצונךָ 
שלפניך אדבר

ואם יהיה זה רצונךָ

אם ישנה בחירה 
נהרות ירקדו 
גבעות יעלוזו 
כשרחמיךָ ישפכו
על לבבות נשרפים בשאול
אם יהיה זה רצונךָ
להיטיב עם כל 

עשה אותנו קרובים 
וכרוך בחוזקה
כל ילדיך כאן עומדים מולך

עומדים מולך 
בסמרטוטי אור יום 
שלבשנו לכבודךָ 
את הלילה תאיר
אם יהיה זה רצונךָ

 

תרגום: אדוה ברנד וגבריאל בלחסן

גבריאל, למרות שלא הכיר את השיר, ידע מה נכון לו לעשות בשיר כדי להפיח בו רוח חיים חדשה. קאבר טוב, כבר אמרנו, צריך להכיל איזה ערך מוסף. אבל לפעמים, קאבר טוב מלמד אותך משהו חדש על השיר ומשהו חדש על עצמך. גבריאל בחוכמתו הפך את הרומנטיקה השרמנטית של כהן לשיר אהבה לאלוהים, שיר דתי שאפילו לי, כאדם לא-דתי, עושה מין ויברציות באזור הטרנצדנטי במוח. כשאני מקשיב לגבריאל, אני משתכנע לגמרי שכהן כיוון את השיר באמת לאלוהים.

 

מעולם לא הרגשתי חלק מתהליך יצירתו של שיר כלשהו, אבל יותר מזה, מעולם לא זכיתי לחוות צמרמורת משיר שבמקור היה אסוציאציה אצלי בראש. הקרדיט על התרגום משותף, אבל אדוה וגבריאל לא נפגשו עד עצם היום הזה (זה משהו האינטרנט הזה, לא?)

 

שיר זר, העטיפה. החזון של דויד וגיאחה

כל כך חיכיתי שהשירים כבר יעלו לאתר ושאנשים יתחילו להאזין להם. רציתי לדעת מה דעתם על "אם יהיה זה רצונך". זה שכהן ענק, אנחנו יודעים. זה שגבריאל ענק, יש פחות אנשים שיודעים, אבל זו עובדה מוכחת. האם החיבור ביניהם מוצלח, זו כבר שאלה אחרת. בגיליון אוקטובר 2004 של המגזין העיוור עלה סוף סוף הפרויקט.  החזון של דויד וגיאחה קיבל מקום וכתובת להורדה.

 

 

If it be your will
That I speak no more
And my voice be still
As it was before
I will speak no more
I shall abide until
I am spoken for
If it be your will
If it be your will
That a voice be true
From this broken hill
I will sing to you
From this broken hill
All your praises they shall ring
If it be your will
To let me sing
From this broken hill
All your praises they shall ring
If it be your will
To let me sing

If it be your will
If there is a choice
Let the rivers fill
Let the hills rejoice
Let your mercy spill
On all these burning hearts in hell
If it be your will
To make us well

And draw us near
And bind us tight
All your children here
In their rags of light
In our rags of light
All dressed to kill
And end this night
If it be your will

If it be your will

 
איכשהו, כמעט שנתיים ומשהו אחרי, אני חושב שהקאבר הזה הצליח להגיע רחוק יותר ועמוק יותר. לא רק בין מעריצי אלג'יר, אלא בכלל. אם הביצועים המזוויעים של בונו מתוך הסרט "אני האיש שלך" נמצאים בכל חנות דיסקים, אולי הגיע הזמן להעלות את "שיר זר" על דיסק בכל זאת.

 

 

 

ואחרי כל זה, הנה לינק לשיר

http://www.box.net/public/3r76q5iux5

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • bryter layter  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 1:02

    יפה כתבת.

  • דויד פרץ  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 2:30

    בתחילה הקושי האמיתי היה לשכנע את גבריאל להקליט קאבר ולא רק קאבר של לאונרד כהן אלא קאבר בכלל.
    רק בבוקר אותו יום שישי מופלא בו הגיע גבריאל אל ביתי בכדי לבחון את עניין הקאבר, נודע לי מפי הגבורה שכבודו לא שר או הקליט אף פעם שיר של מישהו אחר.
    "אבל דויד, אני בכלל לא מכיר את השיר המקורי" אמר בתמימות הילד הגדולה שלו.
    "ועדיף שכך" עניתי לו.
    מרגע שעמי סימן את השיר הזה עבור גבריאל היה לי ברור שהוא מותאם לו כמו כנפיים למלאך, ולכן התעקשתי.
    הושבתי אותו מול המערכת נגנתי את הביצוע של לאונרד פעם או פעמיים ובמקביל הבהבהו מילות התרגום של אדוה על המסך. התיישבתי על הספה והתבוננתי בהתרחשות הנס מהצד.
    לאחר כשתי שמיעות נוספות פנה אלי גבריאל ואמר לי – "משהו לא מסתדר לי בתרגום הזה."
    מה בדיוק ? שאלתי.
    תראה זה כמו התפילה השיר הזה, גבעות יעלוזו נהרות ירקדו כבני צאן, אני מרגיש שהשיר מדבר על משהו אחר, זה כמו בתפילה, זה לא לאשה זה לאלוהים השיר הזה…."
    חייכתי חיוך גדול, כי ידעתי שהוא עלה על מהות השיר גם מבלי להבין את המילים באנגלית כלל.
    ככה ישבנו שנינו ושינינו את המילים על המסך עד אשר התיישבו עם הלחן והתגלגלו מפיו בטבעיות.
    שלפתי את הגיטרה האקוסטית האהובה עלי הראיתי לגבריאל את האקורדים של השיר וחיפשנו עבורו את הסולם המתאים לקולו. כבר בזמן שניסינו את הסולמות התרגשתי בכל פעם לראות ולשמוע כיצד השיר עובר טרנספורמציה בכל פעם שהוא מבצע אותו והופך אותו להיות יותר ויותר שלו. תהליך ההתאהבות שלו בשיר הלך וגדל ככל שהוא ניגן אותו. וכך שלחתי אותו לחדר ההקלטה.
    כיונתי את המקרופונים והמכשירים במהירות מסביבו. הרגשתי שמשהו מיוחד מתרחש ולא רציתי למסמס אותו בגלל כל מיני דקויות טכניות.
    "יאללה גבריאל" אמרתי אל המיקרופון "בוא נעשה איזה נסיון אחד?" לחצתי על הכפתור האדום וכמעט ארבע דקות אחר כך אני מבין שהקלטתי חתיכת היסטוריה על הסרט.
    אני לא בטוח שאתם מבינים כמה זה נדיר להקליט משהו בפעם אחת, לרוב לוקח לזמר או אמן כמה וכמה נסיונות עד שהוא מתכוונן על הרגש המדוייק והביצוע הנכון של השיר. אבל גבריאל לא נזקק אפילו לנסיון אחד כדי להביא את הביצוע ההורס הזה.
    הייתי כל כך מרוגש מהביצוע החד פעמי הזה שלא היה אכפת לי מהדפיקה המוזרה שפגעה במקרופון ב-1:11.
    הקול הזה שמגיע ממעמקי העמקים ומטפס לגבהים הגבוהים ביותר בעיני היה פלא שאי אפשר להכפיל לשחזר או לשייף לשלמות. לא היתה שום סיבה להגיד לו אוקיי גבריאל בוא נעשה את זה שוב.
    זה היה מושלם. מהרגע שהוא נכנס אל ביתי ועד הרגע שהוא יצא ממנו חלפו פחות משעתיים.
    לא יאומן.
    אני כל כך שמח שזכינו לביצוע הזה, כל המאמץ הענקי של לנסות ולהרים את הפרוייקט המטורף ההוא היה שווה ולו בשביל שהביצוע הזה יהיה קיים.
    ביום הכיפורים האחרון, כשאבי נשא את תפילת הנעילה מעל תיבת שליח הציבור, מצאתי את עצמי מתחת לטלית מתבונן בסידור ושר בדבקות את "אם יהיה זה רצונך" של שני היהודים הקדושים האלו, ליאונרד כהן וגבריאל בלחסן שחברו יחד בכדי לכתוב את התפילה הכי יפה זכה ונוגעת של הדורות האחרונים.
    אשרינו שזכינו לכך.

    תודה לך על הרשימה הזו.

  • הופר  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 8:15

    קודם כל, יופי של רשימה, והתגובה של דויד מוסיפה לסיפור ומעשירה אותו. נורא כייף לקרוא את הסיפור שמאחורי המוסיקה.
    מעבר לזה, נורא מעניינת הבחירה שלך בשיר כשיר לחתונה. גם אני תמיד חשבתי שמדובר בשיר אהבה, עד שיום אחד תפס אותי במיוחד הבית האחרון של השיר, שנמצא יותר בטריטוריה האלוהית של who by fire, who by water. אי אפשר שלא לשים לב שבחרתם להמיר את
    end this night" ל"את הלילה תאיר".

  • שגיאB  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 14:35

    ואוו, בכלל לא הייתי מודע לזה.
    ואיזה כיף שראית את זה במיקסטייפ שלי ואיזה כיף שהיית מעורב, ואיזה מזל שדויד התעקש וגבריאל הסכים. אני מת על הקטע הזה, פשוט מת (גם על המקור, כמובן, ואפילו על גרסאות הכיסוי).

  • גיאחה  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 16:59

    לי אף פעם לא הייתה התלבטות. מהרגע הראשון שנתקלתי בשיר הזה באלבום הלייב של כהן, היה לי ברור שזה שיר לאלוהים. אבל ניחא, כל אחד ופרשנותו-הוא 🙂

    ותענוג לקרוא את הצד שלך, ואת הצד של דויד… עכשיו רק גבריאל צריך לתת את הצד שלו! אבל אותו הוא נתן כבר בשירה אדירה, באחד מהחידושים האהובים עליי אי-פעם.

  • אלעד  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 21:22

    תודה.

  • עידן  ביום 30 בינואר 2007 בשעה 23:48

    כשנחשפתי אליו בזמנו לא יכלתי להפסיק לשמוע אטתו פשוט מופלא.אז תודה לך עמי על הרעיון המצויין ועל הרשימה המעניינת הזאת. חבל שגבריאל לא הכניס אותו לדיסק שלו,הבנתי מנדב שניסו לשכנע אותו אבל הוא לא רצה

  • קורא חשאי ולא מוכר  ביום 31 בינואר 2007 בשעה 12:43

    הקאבר הזה, והקאבר של טליה אליאב הם בעיניי המוצלחים באלבום.

  • gumma  ביום 31 בינואר 2007 בשעה 16:02

    גם אני כמו גיאחה ישר קישרתי את השיר לאלוהים ולא לשום דבר אחר ולכן זה היה נראה לי מאוד מתאים לשמוע את גבריאל שר את השיר הזה.(השיר הכי אהוב עלי של לאונרד כהן) כששמעתי לראשונה את הביצוע של גבריאל לשיר הצטמררתי. השיר "תפור" למידותיו של גבריאל. זהו אותו המשך ל"דו-שיח" בינו לבין אלוהים שתמיד שומעים בשיריו.

    תודה לך עמי על השיתוף. תודה גם לאדוה, דויד ולגבריאל.

  • עופר  ביום 1 בפברואר 2007 בשעה 9:46

    איפה ניתן להוריד את יתר שירי הפרוייקט?

  • מוטי  ביום 3 בפברואר 2007 בשעה 0:14

    לי השיר הזה, ואני מודה שבמובן מסוים בגלל הסרט "רדיו חזק" שם הוא מלווה סצינה משמעותית, תמיד מתקשר לדברים רעים.
    וויתור, הרמת ידיים, ייאוש.
    זה נכון לפחות לגבי הבית הראשון.

  • סוזאן  ביום 3 בפברואר 2007 בשעה 0:19

    עוד פנינה נפלאה
    מ"שיר זר". תנו לאנשים שאין להם את הדיסק עדיין לינק נורמלי, בחייאת

  • hapoel  ביום 4 בפברואר 2007 בשעה 20:21

    לאנשים שאין להם את הדיסק עדיין

    http://www.jewschool.com/leonard_cohen_-_stranger_song.zip

  • עמי  ביום 4 בפברואר 2007 בשעה 20:31

    חיפשתי את הלינק, זכרתי שיש איזה משהו וכבר שקלתי להעלות הכל בעצמי. טוב שאתה פה.

  • עידן גולן  ביום 4 בפברואר 2007 בשעה 23:09

    ששיתפת אותנו בחוויה הזאת. לא הכרתי את הביצוע של בלחסן לשיר. השיר והביצוע מרגשים.

  • ג'וליה  ביום 27 בספטמבר 2007 בשעה 10:56

    אני מעדיפה את הפירוש של אדווה- גם בביצוע המקורי יש תחושה מובהקת של מונולוג של גבר לאשה ולא בין גבר ואלוהיו.

    אני מתארת לעצמי שגבריאל נוטה לתת פירוש דתי (או רליגיוזי, תקרא לזה) לכל טקסט כזה אבל לטעמי פה זה היה קצת מאולץ מידי, ההתכופפות הזו מול אלוהים לא חייבת לבוא תמיד במקום האהבה הפיזית לאדם אחר.
    מן הסתם יש מספיק אנשים שלאהוב את אלוהים בכניעה כמעט מוחלטת, קל להם יותר מלאהוב אדם במידה כזו.
    איך שלא יהיה, התרגום של אדווה דיבר אלי יותר ותפס יותר, לעניות דעתי, את גלעין השיר.

  • ג'וליה  ביום 27 בספטמבר 2007 בשעה 10:57

    סליחה- כתבתי אדווה פעמיים, ועכשיו שמתי לב שאתה (ומן הססתם גם היא) כותב את שמה עם ו' אחת. אז אני מתקנת:

    אדוה
    אדוה
    אדוה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 28 בינואר 2009 בשעה 16:25

    ודויד בכבודו ובעצמו הדגיש, ואפילו גבריאל בכבודו ובעצמו שם לב שהשיר יש בו ציטוטים מדויקים מטקסטים מקראיים, בקיצור- ברור שהשיר לאלוהים.
    כל מי שמעדיף לשמוע אחרת מפסיד. כיוון שכמעט כל שיר של ליאונרד מכוון לאלוהים, ואם מישהו בוחר לחשוב אחרת הוא מפסיד עולם שלם של אהבה לבורא עולם, וכו' וכו', לא אאריך בעניין (דויד, אם תבקש יפה אני אסביר לך את כוונתי בהזדמנות, כשתתיתקל בי…).

    ליאונרד הוא בלי שום ספק הכהן הגדול החדש.
    לא חושבת שעם כל החינניות של הביצוע של מר בלחסן אפשר לספור אותו, דויד, כ"אחד היהודים שאחראיים לתפילה".
    לא, התפילה היא כולה של ליאונרד.

    אה, ואגב,
    "בבגדי האור שלנו,
    לבושים להרוג,
    וסיים את הליל הזה,
    אם יהא זה רצונך"
    חבל שלגבריאל עצמו לא ניתנה ההזדמנות לקרוא תרגום יותר סימולטני לשיר- יתכן שהוא, מוכשר למדי ובעל הכרות עם טקסטים מקראיים, היה מוצא גם לשורות האלו תרגום מדויק יותר…
    בכל אופן, ברור שהטעות נובעת מהתרגום הלקוי וה"מאוהב" של אדוה.
    לדעתי הצנועה למדי- זו דרך נפלאה להרוס תרגומים של שירים. לתת להם לעבור כזו דרך לא מדויקת.
    סליחה לכל המעורבים.

    אישית הגעתי לעמוד הזה בגלל שתהיתי על החיבורים הכל כך נאים שעשה גבריאל בלחסן לטקסטים המקראיים, לעומת אותה טעות בסוף.
    והנה, הכל התבהר- גבריאל עצמו אכן אחראי על הצדדים היפים שבתרגום, והמתרגמים ה"מקדימים"- על השגיאות.
    חבל.

  • אורית  ביום 28 בינואר 2009 בשעה 16:27

    לא התכוונתי לשלחה באנונימיות, אני עומדת מאחוריי מילותיי.
    אורית. אורית של שרונה. למי שממש מתקשה להבין.

  • אלעד  ביום 25 בספטמבר 2009 בשעה 17:32

    אתמול הייתי בהופעה של ליאונרד ואני וחבר שלי שישב ביציע בצד השני של האיצטדיון לא יכולנו לעמוד בהתרגשות דווקא בשיר הזה..אחד השירים היפים שלו ושמתי לב אליו בכלל רק בגלל הביצוע המרגש הזה של גבריאל,זמר באמת מחונן..תרגום נהדר ועיבוד נהדר ובכלל…תודה לכולכם

כתוב תגובה לקורא חשאי ולא מוכר לבטל