ריצה בקווים מקבילים

בגלל שהתחום שלי הוא מוזיקה, הדיסק של הפסקול הגיע אלי כבר די מזמן. הקשבתי לו, כי פשוט היה קשה לי להגיד לא למשהו שכתוב עליו "מישהו לרוץ איתו". עבורי, דויד גרוסמן הוא אחד הסופרים הכי חשובים ומשפיעים. אפילו בחתונה שנינו הקראנו קטעים מתוך "שתהיי לי הסכין". "מישהו לרוץ איתו" הוא לא הספר הכי טוב שלו, אבל הוא בהחלט ספר חזק שמעביר אותך חוויה ופותח אצלך את נקבוביות הרגש הנכונות.

 

חששתי להתאכזב מהעיבוד לסרט, אבל לדיסק נתתי צ'אנס מיד והתאכזבתי. שמתי בצד והמשכתי הלאה. את הסרט, למרות הביקורות המשבחות, סירבתי ללכת לראות בקולנוע. מהטעם הפשוט שמדובר בסרט בן שעתיים שבמקור היה מיני סדרה שקוצצה בשעה שלמה כדי להתאים לסף הסבלנות של הצופה הממוצע באולם. אמרתי לעצמי, שעם כל הכבוד לחוויית המסך הגדול, אני אראה את הסרט כשיגיע לטלוויזיה, בגרסה המלאה שלו.

כשהסרט הגיע לשם, הוידאו עמד הכן, אבל אני חיפשתי לעצמי זמן הקרנה פרטי לשני הפרקים במלואם. לקח זמן, אבל סוף סוף ראיתי. עודד דוידף הבמאי ונח סטולמן התסריטאי עשו עבודה מרשימה. השינויים הקטנים שנעשו בעלילה הוכיחו את עצמם. הביקורות המשבחות צדקו, במיוחד כשדיברו על המשחק של בר בלפר ושל רינת מטטוב בעיקר, אבל גם על צחי גראד הנפלא כתמיד ועל הברקת הליהוק נעמי פולני.

אבל אנחנו לא פה בשביל ביקורת קולנוע, אלא בשם המוזיקה. תמר (בלפר), נערה ירושלמית, עוזבת את הבית עם תיק קטן וגיטרה ומצטרפת לחבורה של נגני רחוב וזמרים הגרים אצל פסח (גראד) כדי למצוא את אחיה שנעלם שם (יובל מנדלסון). לא מעט סצנות בסרט מעוטרות בשירה של בלפר. את רוב המוזיקה בדיסק הפסקול היא שרה. בין לבין יש קטעים של רן שם טוב (איזבו). נחזור לבר בלפר. איך יכול להיות שבסרט הביצועים כל כך מרגשים ובדיסק אתה נשאר יבש לגמרי?

כוכב נולד בהפוכה

כשכתבתי על הדיסקים של "כוכב נולד" התלוננתי שהגרסאות המופיעות באלבום הן אלה שהיו בתוכנית. כעסתי על הקמצנות שמנעה מהמפיקים להכניס את ינוקות הזֶמֶר לאולפן מקצועי. הפעם, עם הביצועים של בר בלפר, הם עשו בדיוק מה שביקשתי. אלא שבמקרה הזה, מדובר בטעות קשה.

 

כרזת הסרט. לא נשארה לבד עם הגיטרה

בלפר נכנסה לאולפן. ואיתה נכנסו גם פיטר רוט וטל שגב ואודי הניס ועוד כהנה וכהנה. הפקה של ממש. כל זה בשביל כמה קאברים. בסרט, בלפר מחזיקה את השירים לבד. היא והגיטרה. באולפן, משום מה, לא נתנו לה להישאר לבד. את "שוב" ("חזרת פתאום, הנה אתה בבית") היא מבצעת במעון של פסח בקטע סוחט דמעות שבו אחיה מצטרף אליה עם הגיטרה החשמלית המסטולית שלו. ככה השיר נטען במשמעויות הנכונות כדי ליצור את ההתרגשות אצל הצופה (כן, בכיתי. אני מודה), אבל בדיסק מדובר בעוד רפליקציה יפה אך חסרת ערך מוסף.

לאן נעלמה שלגיה?

השיר ששניהם מבצעים יחד לפני הבריחה מהערס של פסח, "ווילד הורסז" (רולינג סטונס), לא נכלל בדיסק ולעומתו יש ביצוע מעניין ולא רע בכלל ל"שלג צח", וגם עיבוד נאה ל"האיש שראה הכל". אבל כל אלה לא יכולים לפצות על היעדרה של רינת מטטוב והביצוע המצמרר שלה ל"שלגיה" של רותי נבון (מילים דן אלמגור, לחן בני נגרי). אני יכול לנחש שענייני זכויות השאירו את "ויילד הורסז" בחוץ, אבל עם בעלי הזכויות של "שלגיה" אני בטוח שאפשר היה להסתדר. כך או כך, השירים שהם שיאי הסרט הועלמו מהאלבום ואילו אלה שכן נכנסו אליו עשו זאת בצורה שהמילה פספוס קטנה עליה.

 

בלפר ומטטוב. עוצמה ושבירות. צמרמורת

המוזיקה בסרט והמוזיקה בפסקול, כך נראה, הם שני יצורים נפרדים. החוויה שהם מספקים שונה לחלוטין בעומק שלה וביכולת שלה לרגש. אם ראיתם את הסרט והתרגשתם מהצד המוזיקלי שלו, אל תתפתו. אלא אם מה שהפיל אתכם היו קטעי האווירה הראויים כשלעצמם של רן שם טוב.

שם טוב שומר כאן על הפרסונה המוכרת שלו. קטעים שבלי ספק יכלו להיות חלק מהרפרטואר של איזבו (ואולי הם כאלה, לא בדקתי). הם מספיק טובים כדי לעמוד בזכות עצמם באלבום, אבל הם רחוקים מלעורר את התחושות הקיצוניות שהסרט מעורר.

 

עוד הפתעה לטובה היא שיר הנושא שכתב ומבצע דניאל סלומון. קשה לי היה ברגע הראשון להתייחס לשיר ששמו כשם הספר. הסרט הוא הרי עיבוד לספר ולכן, ראוי להם להיקרא באותו שם. אבל כשמדובר בשיר, שהוא יצירה נפרדת לחלוטין, חששתי ששם הספר יינשא לשווא. אלא שסלומון הצליח ליצור טקסט כובש בתוך לחן מספיק עדין מחד ומספיק עוצמתי מאידך, כדי ללוות את כותרות הסיום של הסרט, קצת אחרי הקתרזיס.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On 9 בפברואר 2007 at 22:27

    רק לפני כחודש ומשהו ראיתי את הסרט, אהבתי אותו מהסיבות שציינת, אבל לא התכוונתי להגיע לדיסק.
    היא שרה יפה מאוד, אבל בוסרי מידי, לטעמי. היא משחקת יותר טוב מאשר שרה.

  • שירה  On 10 בפברואר 2007 at 23:34

    ממש אחד לאחד עם מה שהרגשתי כששמעתי את הדיסק וראיתי את הסרט (רק שאני ראיתי את הסרט קודם אז הספקתי לפתח ציפיות לקראת הדיסק) את השיר של דניאל סלומון (לא מהפייבוריטים שלי בד"כ) לא שמעתי (כנראה שראיתי את השם והעברתי לטראק הבא) אבל הוא באמת יחסית מוצלח.
    נהנתי מהבלוג
    מקווה להמשך מבטיח:)

  • מישהי  On 20 במאי 2009 at 12:13

    אני חושבת שלבר יש קול מקסים ונורא נהנתי לשמוע אותה, במיוחד בשיר ימי ראשית הקיץ.
    אפילו חיפשתי אחר כך באינטרנט עוד מוזיקה שלה כי התאהבתי בקול שלה.

    השילוב של שירים שלה עם קטעים של רן שם טוב יצר פסקול מושלם.

  • אורי  On 2 באפריל 2010 at 2:02

    הביצוע שלה לשיר השאיר אותי המום.
    הוא מיוחד ואותנטי, חזק ומחליש.
    מחפש אותו כדי להרגיש את אותה שהרגשתי כשראיתי את זה בפעם הראשונה והיחידה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: