נשלף מהמדף – תרקוד היא אמרה לו

 

נהוג ללגלג על שלמה ארצי בגלל הכתיבה האסוציאטיבית מדי שלו ובגלל השורה ההיא על חתולים המחשבים את קצם לאחור. האמת היא שארצי של לפני עידן קיסריה שלו היה יוצר מעניין. מוסיקאי מבריק ומשורר רגיש.

ב'תרקוד', שנתיים ואלבום אחד לפני ההצלחה הגדולה באמת, ארצי היה הכי קרוב אל עצמו. למרות ניצנים מסוימים של מנייריזם, שהפכו אותו למה שהוא היום, ארצי הביא ב'תרקוד' את היכולות שהוא פיתח ושכלל מאז 'גבר הולך לאיבוד', האלבום הראשון שהוציא בגלגול חדש שלו, לזיכוך ועידון מרביים.

את 'בקומת הגג שלך' כמו את 'לא לזמן ממושך' ואת 'איזו התחלה', לא תזכו לשמוע בהופעות המרתוניות של ארצי. איכשהו, מהאלבום המצוין הזה שרדו רק שני הלהיטים: שיר הנושא ו'רוב הזמן את אשתי'. שניהם משובחים בפני עצמם, אבל הם אינם מסגירים, למרבה הצער, את המטמון החבוי בשאר השירים.

 

 

לא, עיניה לא היו קשות מן הרגיל גם שדיה לא
לא כל החששות עוברים עם הגיל, גם לא החלומות.
שאלתי אותה, אם היא אוהבת סרט
בעיר גדולה מציגים הכל, הרחובות היו מלאים
שאלתי אם גם לי נותר מקום.

צריך להתקדם מה, צריך היה לשבת.
רצוי לא להביט מי מלפני ומי מאחור
רצוי לא לפחד ממלחמה או מאשה עוזבת
רצוי לנוע, כי אנחנו פה, בין כה וכה…

לא, איתה לא התחתנתי, לא התגרשתי, בוודאי לא
איתה חצי מיטה למרות הכל.
גם לו ניתן לנו קצת נצח לא היה כדאי לא
להשאר תקוע באותו מקום.
שאלתי אותה, אם היא יודעת מה זה בכי
בכתה קצת בנעוריה ועכשיו כבר לא בוער
מסתירים מכתב או שיר קטן,
ליחידים מותר לבכות כשבא להם.

צריך להתקדם מה, צריך היה לשבת.
רצוי לא להביט מי מלפני ומי מאחור
רצוי לא לפחד ממלחמה או מאישה עוזבת
רצוי לנוע, כי אנחנו פה, בין כה וכה…

"עם השנים נהיית די חלש, עם הנשים אהבת,
עם השירים נהיית די זמר
כל מה שכתבו" אמרה,
"ודאי שלא נכתבת, לא יכתבו כשלא יהיה על מה…"
בואי לא ניקח ללב, נלך לסרט,
בסרטים רק המסך זוהר.
לא עיניה לא היו קשות בטרם שהלכה
אמרה שתישאר
כדאי לך להיזהר

צריך להתקדם מה, צריך היה לשבת.
רצוי לא להביט מי מלפני ומי מאחור
רצוי לא לפחד ממלחמה או מאישה עוזבת
רצוי לנוע, כי אנחנו פה, בין כה וכה.

 

 

'צריך להתקדם', מתוך 'תרקוד'. מילים ולחן: שלמה ארצי 

קשה לגלות זאת מתוך האזנה, אבל האלבום הזה הוא שיתוף הפעולה הראשון בין ארצי למפיק לואי להב. להב, שקרע לארצי את הגרון באלבומים הבאים, היה עדין איתו. כך קיבלנו את 'תרקוד' מלא סינתיסייזרים אבל עם תחושה כמו אקוסטית. העיבודים של הפסנתרן רמי לוין העניקו לשירים מצע רך שעליו ליטף ארצי בקולו ודקר את המאזין, ואת עצמו, במילים שלו.

 

שלמה ארצי, תרקוד, הד ארצי 1984

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On 28 במאי 2007 at 15:09

    מאוד מרגש להיזכר בו. להקשיב לו. תקליט יפהפה, קצר, צנוע, ישיר, עם שיר סיום מושלם: "ועכשיו לנוע", שבו ארצי מנגן בסינתיסייזרים(!) ודני רובס בגיטרה אקוסטית.

  • ס. יפור  On 28 במאי 2007 at 22:31

    בקליפ של "תרקוד" צולמה רקדנית על קרוסלה. מדובר ברקדנית מהבלט הישראלי שבאופן חד פעמי הופיעה ביצירת פופ.
    איש קבע שצפה בקליפ נדלק עליה מייד, ניסה ליצור איתה קשר בכל דרך ולבסוף הצליח – השניים נפגשו, התאהבו והתחתנו.
    הנישואים לא החזיקו מעמד המון שנים, אבל הסיפור נשאר.

  • חן  On 12 בדצמבר 2007 at 14:43

    דבר אחד לא השתנה בשלמה ארצי מאז ומעולם – כמות האנרגיה שהוא מסוגל להביא איתו להופעות. עם זאת… אם יצא לכם לראות את כמות, וסוג, האנרגיה שהוא הביא איתו להופעות הישנות בצוותא… זה עולם אחר. זה ממש *נראה* כאילו הוא בעולם אחר, כשהוא שר את "בואי ונתיר" המדהים… חבל שלא יצא לי להיות באחת ההופעות הישנות והמדהימות שלו… אני נאלץ להסתפק בוידאו קליפים ישנים… ולמרות הכל, גם בהופעות היום אני די נהנה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: